לידה היא אירוע שמתאפיין בכאב, אי וודאות וחוסר שליטה ולכן זה טבעי שהיא מעוררת חששות ופחדים. כל עוד התחושות הללו אינן מפריעות לתפקוד ואינן פוגעות בשגרה, זה לגמרי נורמלי.
פחד מלידה (Fear of Childbirth) קיים בעוצמות משתנות החל מדאגות וחרדות מינוריות דרך פחד מלידה שאינו משפיע על התפקוד היום יומי של האשה ועד לפחד חמור מלידה שיש לו השפעה משמעותית על חיי היום יום הן מבחינת תפקוד והן מבחינת הרווחה הרגשית של אותה אשה.
פחד חמור מלידה נקרא טוקופוביה: טוקו=לידה פוביה=פחד: פחד מלידה.
הדיווחים בספרות על שכיחות התופעה נעים בין 3.7% – 43% והשונות נובעת מהגדרות שונות לתופעה ושאלונים שונים בהם השתמשו להערכת הפחד מהלידה. הערכה שנעשתה על פי סקירה של מחקרים רבים עומדת על כך שהשכיחות של טוקופוביה היא כ- 14% (O’CONNELL, 2017).
איך טוקופוביה באה לידי ביטוי?
טוקופוביה יכולה להשפיע על כל תחומי החיים. החל מהתפתחות תחושות שליליות כלפי הלידה, סיוטים, תלונות גופניות ועד קושי להתרכז בבית ובעבודה. ישנן נשים שנמנעות מכניסה להריון בשל הפחד ואם הן בהריון, נמנעות מלקבל מידע או לדבר על הלידה ולעיתים אף מבקשות להימנע מלידה רגילה.
לטוקופוביה משמעות גם להמשך החיים:
מחקרים מראים שלפחד מלידה יש השפעה על תוצאות הלידה, עליה משמעותית בשיעור הלידות הקיסריות וכן השפעה על המצב הנפשי לאחר הלידה עם יותר סיכון לדיכאון, פסיכוזה, הפרעת דחק חריפה (ASD) או הפרעה פוסט טראומטית (PTSD).
איך היא מתפתחת ומהם גורמי הסיכון לטוקופביה?
הפחד מתפתח לעיתים בעקבות לידה קודמת ולעיתים לפני הכניסה להריון ואפילו שנים קודם בגיל ההתבגרות. הגורמים יכולים להיות קשורים לסיפורים ששמעו אותן נשים, לחוויה של האם בלידה או למשהו שלמדו בבית הספר.
בין גורמי הסיכון ניתן לראות:
דכאון, חרדה, דימוי עצמי נמוך, נסיבות חיים וחוויות קשות בעבר כמו טראומה מינית, חוויה טראומטית בלידה קודמת או חוויה טראומטית שקשורה לטיפול רפואי, היסטוריה של אובדני הריון. טפיולי פוריות ממושכים, העדר תמיכה חברתית וקשיים בקשרים בינאישיים ועם הפרטנר.
סוגים של טוקופוביה
בספרות מבחינים בין 3 סוגים של טוקופוביה:
- טוקופוביה ראשונית, כאשר מדובר בנשים לפני היריון ראשון או במהלכו.
- טוקופוביה משנית לאחר לידה קשה.
- טוקופוביה משנית לדיכאון בהיריון.
החדשות הטובות שאפשר לטפל ולהקל!
כל שיטות הטיפול נמצאו יעילות בהפחתת רמת החרדה של נשים הסובלות מטוקופוביה.
המטרה הכללית של הטיפול היא מתן תמיכה לאישה כדי שתגיע לשליטה טובה יותר בחרדות ותוכל להתמודד בצורה יעילה יותר עם אי הוודאות הכרוכה בלידה.
בין השיטות ניתן למצוא הדרכה פסיכו-חינוכית (מתן מידע וחיזוק יכולת ההתמודדות כמו בהכנה ללידה), פסיכותרפיה התנהגותית קוגניטיבית (CBT) ופסיכותרפיה דינמית.
ומה עכשיו?
אם את מרגישה שהדברים שנכתבו כאן מדברים אלייך אל תישארי לבד!
מוזמנת לפנות ולהתייעץ איתנו או עם גורם מקצועי מתחום בריאות הנפש של האשה כדי שתגיעי ללידה מוכנה יותר וחרדה פחות.
ברוב חדרי הלידה קיימים מרכזי ליווי שנותנים מענה לנשים במצבים רגשיים מורכבים במטרה לחבר בינך לבין הצוות המטפל בחדר לידה, כך שבעת הלידה תוכלי לקבל טיפול מותאם לצרכים הרגשיים שלך. מוזמנת לבדוק בבית החולים בו את מתכוונת ללדת!
ומה בלידה?
שתפי את המיילדת שמטפלת בך בחששות שמטרידים אותך ויחד תמצאו את הדרך המתאימה ביותר עבורך ללדת!
כתבה: בת שבע אלימלך דליות, אחות מיילדת, חדר לידה הדסה עין כרם.
קהילת הפייסבוק של הריוניות ולאחר לידה מחכה לך
#מיהמיילדתשלך? הוא הסלוגן שלנו, של ארגון המיילדות, וחלק ממנו קורה גם בקהילת הפייסבוק שהקמנו עבורך, ההריונית והיולדת. האם לרך הנולד.
מיילדות מוסמכות מחכות לענות על שאלותייך ולקרא את השיתופים שלכן בכל הקשור להריון, לידה ומה שביניהם.
מוזמנת להצטרף אלינו לשיח בלינק. את לא לבד
